חרזי נ' קל אוטו בע"מ

פסק דין

התובע רכש רכב ביום 29.3.09 מהנתבעת חב' קל אוטו בע"מ, לטענת התובע הנתבעת הטעתה אותו באשר למחיר הרכב בשני רכיבים. האחד, בגין השקעת הבעלות על רכב ליסינג לא הופחתו 15 אחוז ממחיר הרכב, והשני- לא הופחת ירידת ערך בגין תאונות בחלקי המרכב. טענתו של התובע נתמכת בחוו"ד של השמאי מר רפי ונציה.

לטענת הנתבעת, חווה"ד מוטעית בכמה רכיבים, האחד- מחיר הרכב גבוה יותר מ-128,000 ₪, על מחיר זה יש להוסיף 1 אחוז בגין תאריך רישיון הרכב, ובין 3 ל-6 אחוזים בגין ניהול ספרים כפי שמופיע במחירון לוי יצחק.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי יש להוריד בגין רכב ליסינג 6 אחוז המתאים לסעיף 18 במחירון של לוי יצחק ולא 15%. כמו כן, לגבי הפגמים ברכב, נטען כי נעשה גילוי נאות, לתובע היתה האפשרות לבדוק את הרכב והוא אישר כי הוא בדק והרכב מתאים לצרכיו.

שמעתי את הצדדים ואת השמאי, ואני קובעת כדלקמן:

באשר לירידת הערך של 5% בגין תאונות קודמות – חווה"ד של השמאי איננה מפרטת כיצד כל חלק שתוקן נפגע ערכו, וכיצד ערכים מסתכמים ב-5%. בחקירתו, ניסה המומחה להסביר כי כל חלק בהערכה גסה של נפגע מקבל בין חצי ל-1 אחוז של ירידת ערך, וכל חלק שנצבע מקבל רבע אחוז של ירידת ערך. מאידך, טוענת הנתבעת כי לא נעשו תיקוני פח אלא צבע בלבד עפ"י קבלה שהוצגה. בנושא זה, אני סבורה כי טענת ההגנה של הנתבעת נכונה. התובע היה רשאי לבדוק את הרכב בכל מכון בדיקה שהוא, יכל היה לקחת שמאי לבדוק את ירידת הערך אם בכלל של הרכב עוד לפני הרכישה. בשעה שבחר התובע לרכוש את הרכב ללא בדיקתו, אינני יכולה לקבוע שבמצב זה נעשתה הטעייה. אין מדובר בפגמים מהותיים, אולם בפגמים מזעריים שקיימת מחלוקת עובדתית אם אכן נעשו תיקוני פח או צבע. לפיכך, ברכיב זה אינני סבורה שיש לקבל את התביעה.

לא כך באשר לרכיב השני, לרכיב זה אני סבורה שנעשתה הטעיית התובע כפי שהעיד השמאי. השמאי ונציה העיד, כי יש הבדלים בין ליסינג מימוני לליסינג תפעולי, דבר מהאמור לא פורט בכתב ההגנה של הנתבעת. גם לא הוכח בפניי שהרכב היה ליסינג מימוני ולא תפעולי, העיד השמאי כי ליסינג מימוני הכוונה לאדם שהשתמש ברכב בבעלות החברה ולבסוף רכש אותה. לא כך במקרה התובע. על פניו, נראה כי מדובר בליסינג תפעולי. לשאלת ביהמ"ש, השיב נציג הנתבעת כי ניתן לבדוק עובדה זו אצל הנתבעת . אם כך, יש להצטער על כך כי דבר זה לא נבדק לא נטען ולא הוכח לפני הדיון . אזכיר עוד, כי הדיון נדחה להיום לאחר שהדיון הקודם לא התקיים בגלל שביתת הקלדניות, לפיכך היה די זמן לנתבעת כי מדובר בליסינג מימוני ולא תפעולי. הנתבעת אף לא הגישה חוו"ד נגדית ולא הוכיחה בכל דרך אחרת כי ביהמ"ש צריך לבצע הפחתה על סמך ליסינג מימוני ולא תפעולי כפי שקבע שמאי מטעמו של התובע.

לאור זאת, אני מקבלת את רכיב התביעה הדן בהפחתה בגין ליסינג, וקובעת כדלקמן:

מחיר הרכב הינו עפ"י המחירון 128,000 ₪, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי יש להוסיף 1% בגין שהוצא בחודש מרץ, ולפיכך מחירו הינו 129,280 ₪.

אינני מקבלת את הטענה כי יש להוסיף בין 3 ל-6 אחוז נוספים , בדעת השמאי אין לטענה זו כל ביסוס, טענה זו לא נתמכה בחוו"ד נגדית ואף מספרו של לוי יצחק עולה כי נושא זה מתייחס גם לרכבים בבעלות פרטית, מה שאין כן בענייננו.

ממחיר הרכב כאמור 129,280 ₪ יש להפחית 15% כפי שקבע השמאי ונציה, במאמר מוסגר אומר כי 15% עפ"י מחירון לוי יצחק הינו הרף הנמוך, שכן טווח ההפחתה נע בין 15 ל-19%. אם נפחית ממחיר המחירון 15% , מחיר הרכב צריך להיות 109,888 ₪. לפיכך, ההפרש בין מה ששילם התובע לבין המחיר הינו 13,112 ₪.

אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובע סך של 13,112 ₪ בתוספת הוצאות חווה"ד של השמאי בסך 750 ₪ פלוס שכר עדות המומחה בסך 250 ₪, וכן בתוספת החזר אגרת בימ"ש בסך 204 ₪, ובתוספת הליך זה בסך 300 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: